זיהום הקרקע, האוויר, מקורות המים ופגיעה בביוב הם חלק מהתוצאות המיידיות של המתקפה בשבעה באוקטובר. השריפות, שימוש בדלקים, המכוניות שנשרפו, אסבסט, חומרים כימיים כמו חומרי הדברה המשמשים לחקלאות או חומרים כימיים שהוחזקו במפעלים דוגמת מפעל הצבע נירלט - כל אלה הותירו זיהומים סביבתיים רבים, שעלולים לפגוע באופן משמעותי בבריאות התושבים בהווה ובטווח הארוך.
עוד בעניין דומה
מומחים מסבירים כי חובה לטפל במפגעים אלה מיידית, טרם תחזור האוכלוסיה האזרחית לאזור. הם ממליצים לכל מי ששוהה באזור להגן על עצמו באמצעות עטיית מסיכה. על כך מדווחת סוכנות הידיעות למדע וסביבה זווית.
עיקר הזיהום נגרם משאריות של חומרי נפץ, דלקים וחומרים כימיים שהצטברו בקרקע וכוללים גם מתכות כבדות, חומרים מסרטנים וחומרים אורגניים מזהמים. "בעוטף נורו אלפי קליעים, היה שימוש מסיבי ברימונים, כולל רימוני רסס, ושוגרו פצמ"רים ורקטות רבים", אומרת ד"ר יעל מייסון, לשעבר ראש אגף שפכי תעשיה, דלקים וקרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה וכיום יועצת סביבתית לארגונים בינלאומיים בנושא קרקעות מזוהמות ושפכים.
לדבריה, מדובר בכמות גדולה של חומרי נפץ שהם חומרים מזהמים המכילים מתכות כבדות – בראשן עופרת וכן טונגסטן ונחושת, וגם חומרים אורגניים בעייתיים. בנוסף, השריפות הרבות שהציתו מחבלי חמאס הבעירו כמויות גדולות של דלקים, מזהמים מסוכנים של הקרקע עם חומרים כמו בנזן, טולואן ואתיל-בנזן, שהם מסרטנים ודאיים.
חפצים וחומרים כמו חומרי הדברה למשל, שעלו באש, עלולים גם הם לזהם: "ריהוט שבוער משחרר חומרים מזהמים רבים וגם חומרי פלסטיק רבים שהיו בתוך בתים, מפעלים ובתי עסק נשרפו", אומרת ד"ר מייסון.
כמו כן, נפילת הרקטות גרמה נזק רב למבנים ולתשתיות הבנויים מאסבסט. חשיפה ממושכת לאבק הנפלט מאסבסט פגוע עלולה לגרום לסרטן ריאות, גרון ושחלות. גם שריפת מאות כלי רכב במהלך המתקפה מזהמת את הקרקע במתכות כבדות רעילות כמו עופרת ובחומרים מסרטנים. אם הזיהומים יחלחלו למי התהום, בעיקר כעת, בעונת הגשמים, הם עלולים לסכן את אספקת המים ליישובי הסביבה. זאת, לצד פגיעה במערכות הביוב שעלולה לגרום להתפרצות מחלות זיהומיות ולהתרבות מכרסמים נושאי מחלות.
בנוסף, שחרור בלתי מבוקר של חומרים רעילים ממפעלי תעשיה, עקב פגיעות או היעדר צוותי תחזוקה, עלול לגרום לזיהום אוויר וקרקע מסוכן ביותר. "כך למשל, נגרמה פגיעה למפעל הצבע נירלט שנמצא בניר עוז שבעוטף", אומר שי פאר, מנכ"ל חברת איי.אי.די הנדסה ואקולוגיה בע"מ, שעוסקת בשיקום נזקים סביבתיים. לדבריו, במפעלים מאוחסנים כימיקלים שכשהם נשפכים לאדמה נוצר זיהום קרקע ועלול להיווצר זיהום של מי התהום שאנחנו שותים ואולי אף זיהום אוויר שפוגע ברבים שנמצאים כיום באזור העוטף, כמו חיילים שכלל אינם מודעים לכך. הם נושמים את החומרים או נחשפים אליהם במגע עורי". החשיפה מגבירה את הסיכון למחלות סרטן, מחלות לב וכלי דם ולפגיעה במערכת העצבים.
המדענים ממליצים כבר עכשיו לכל השוהים בעוטף לנקוט אמצעי זהירות כמו עטיית מסיכות פנים ולהימנע ממגע ישיר בחפצים. הם מסבירים שניתן לשקם את הנזקים שנגרמו אך מתרים כי יש להיערך לתהליך ארוך של ניקוי ושיקום הקרקעות ומקורות המים באזור, ולהשלימו טרם שוב האוכלוסיה. הם קוראים למשרד להגנת הסביבה לפעול בדחיפות וביעילות לטיפול במפגעים אלה ולהגן על בריאות תושבי האזור שכבר סבלו קשות.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד פועל באופן שוטף למיפוי מפגעים מהלחימה ועובד בתיאום עם כלל הגורמים, בהם: הרשויות המקומיות, היחידות הסביבתיות, אשכול רשויות נגב מערבי, פיקוד העורף, פיקוד דרום ומשרדי הממשלה השונים. במפגעים בעלי רמת מסוכנות גבוהה (כגון חומרים מסוכנים, אסבסט או פגרים) המשרד נותן הנחיות לגבי אופן הטיפול במפגע ומוודא כי הטיפול במפגע יבוצע באופן מיידי. במקביל, המשרד פעיל במינהלת תקומה ופועל בין היתר לקדם מיפוי והסדרה של כלל המפגעים הסביבתיים לאחר תום הלחימה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
