חדשות

מחקר ישראלי חשף מנגנון הגורם לעמידות מלנומה גרורתית לאימונותרפיה

חוקרים באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הרפואי שיבא סיפקו תשובה לשאלה מדוע טיפולי אימונותרפיה משפיעים רק על חלק מהחולים בסרטן העור הקשה

פרופ' גל מרקל, אונקולוג בכיר והמנהל המדעי של המכון לאימונו-אונקולוגיה ומלנומה ב"שיבא". "נבחן כיצד להיעזר בממצאים אלה כדי לשפר את התגובה לאימונותרפיה ולהרחיב את מעגל החולים הנהנים מהטיפולים"

צוות חוקרים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שיבא, בהובלת פרופ' תמי גיגר, פרופ' גל מרקל וד"ר מיכל הראל, סיפק תשובה לשאלה שמעסיקה מאוד את האונקולוגים: מדוע טיפולי אימונותרפיה משפיעים רק על חלק מהחולים בסרטן העור הקשה מסוג מלנומה גרורתית?

על מנת לענות על השאלה הזו השוו החוקרים בין דגימות מלנומה מ-116 חולים שהגיבו או לא הגיבו לאימונותרפיה. החוקרים, שנעזרו בשיטה החדשנית למיפוי חלבונים פרוטאומיקה, גילו הבדלים בין תהליכי הפקת האנרגיה בתאים הסרטניים של שתי קבוצות החולים. התגלית, סבור הצוות, עשויה להוביל בעתיד לפיתוח גישות טיפוליות חדשות שיאפשרו לחולים רבים ככל האפשר להסתייע בטיפולי אימונותרפיה. דו"ח המחקר פורסם בסוף השבוע בכתב העת Cell.

פרופ' מרקל, אונקולוג בכיר והמנהל המדעי של המכון לאימונו-אונקולוגיה ומלנומה ב"שיבא", מסר: "בשנים האחרונות נכנסה האימונותרפיה לשימוש נרחב. גישה טיפולית זו רותמת את המערכת החיסונית של החולה כנגד תאי הסרטן שלו עצמו. הגישה זו מופעלת במגוון של מחלות ממאירות.

"טיפולים אלה הוכחו כיעילים ביותר עבור חלק מהחולים וחוללו מהפכה תפישתית באונקולוגיה. עם זאת, הטיפולים הקיימים עדיין נכשלים במקרים רבים וקיים צורך עמוק להבין מדוע: האם ניתן לנבא מי יגיב ומי לא? או אולי יש לשנות משהו על מנת להגדיל את שיעור התגובה?

פרופ' תמר גיגר, ראש המעבדה לפרוטאומיקה בבית הספר לרפואה באונ' ת"א. "זיהינו הבדל מנגנוני משמעותי בביולוגיה של תאי המלנומה בין חולים שחיים שנים בזכות טיפולי אימונותרפיה, לבין חולים שאינם מושפעים כלל מהטיפול"

"במחקר שלנו התמקדנו במלנומה גרורתית. זו מחלה שעד השנים האחרונות לא היה לה טיפול יעיל. כיום, הטיפול באימונותרפיה מביא לנסיגת משמעותית של המחלה שעלולה להימשך שנים, אולם לפי שעה בכשליש מהחולים. היה ברור לנו שהשוואה בין דגימות מגרורות מלנומה שהוסרו לפני תחילת הטיפול, מקבוצות חולים שבהן הטיפול הצליח או נכשל, תהווה את המפתח להבנת הבעיה. החוכמה היא איזו השוואה לבצע".

לצורך ההשוואה נטלו החוקרים דגימות מגרורות מלנומה מ-116 חולים  והשתמשו בשיטות פרוטאומיות להשוואה גלובלית של הרכב החלבונים בהן.

"במעבדה לפרוטאומיקה משתמשים במכשיר בשם מס-ספקטרומטר וממפים באמצעותו אלפי חלבונים," הסבירה פרופ' תמר גיגר, ראש המעבדה לפרוטאומיקה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. "לאחר מכן מבצעים אנליזה חישובית של הממצאים. בדרך זו ניתן לגלות בדיוק אילו חלבונים ואיזו כמות של חלבון מכל סוג מצויים בדגימה מסוימת".

החוקרים מצאו שאצל קבוצת החולים שהגיבה לאימונותרפיה התגלתה כמות גדולה יותר של חלבונים שאחראים על הפקת אנרגיה מחומצות שומן. "מצאנו שמסלול זה משפר את תהליך הזיהוי של תאי המלנומה על ידי המערכת החיסונית שכתוצאה מכך חושפת ותוקפת אותם בצורה יעילה", ציינה פרופ' גיגר.

כדי לקבל תימוכין לממצאים אלה השתמשו החוקרים בטכניקות מתחום ההנדסה הגנטית להשתקה של חלבונים הקשורים בהפקת אנרגיה מחומצות שומן בתרביות של תאי מלנומה. בעקבות זאת,  נמצאה ירידה בהרג תאי מלנומה על ידי תאי T של המערכת החיסונית. בהמשך העבודה, בשיתוף פעולה עם המכון ע"ש יונה סאלק בסן דייגו ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל, נבחנו ההשפעות הללו גם במודל של עכבר.

פרופ' גיגר: "מצאנו שהשתקה של המנגנון מאפשרת לתאי הסרטן להסתתר מפני תאי T של המערכת החיסונית שאמורים לזהות אותם ולהשמידם, וכתוצאה מכך התפתח הסרטן בעכברים בקצב מהיר יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת".

"במחקר זה זיהינו הבדל מנגנוני משמעותי בביולוגיה של תאי המלנומה בין חולים שחיים שנים בזכות טיפולי אימונותרפיה, לבין חולים שאינם מושפעים כלל מהטיפול", הוסיפה פרופ' גיגר.

פרופ' מרקל: "ממצאים אלה עשויים להיות נכונים במגוון ממאירויות נוספות. במחקרי ההמשך שנקיים, נבחן כיצד להיעזר בממצאים אלה כדי לשפר את התגובה לאימונותרפיה ולהרחיב את מעגל החולים הנהנים מהטיפולים. כמו כן, נפעל לפיתוח שיטה שתאפשר לצפות מראש במי מבין החולים הטיפול יצליח או ייכשל".

נושאים קשורים:  פרופ' תמי גיגר,  פרופ' גל מרקל,  ד"ר מיכל הראל,  המרכז הרפואי "שיבא",  אוניברסיטת תל אביב,  מחקר ישראלי,  מנלומה גרורתית,  סרטן העור,  אימונותרפיה,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
11.09.2019, 21:09

כבר נכתבו עשרות מאמרים על כך שמודל עכבר לא יישים במקרים של תאי אנושיים ועדיין ממשיכים במחקר לעבוד על מודל עכבר! יש לשנות את הפאראדיגמה והטענה כי אין מודל אנושי מספק היא שקר. שת"פ עם המכונים של ד"ר קרייג וונטר הייתה מקפיצה את המחקר בישראל קדימה!